אסלן דמיר היה ידוע בעיניו האינטנסיביות ובאישיותו המגנטית. אדם ממוצא טורקי, נשא עמו את הקסם של איסטנבול וכוחו של אריה. בליל קיץ חם, הוא חצה נתיבים עם צ'וק טורקי, צעיר מלא חיוניות ואנרגיה מדבקת. השניים נפגשו בבית קפה על גדות הבוזרנוס, שם הצליל של הגלים וארוחת התבלינים יצרו את ההגדרה המושלמת לתחילת משהו מיוחד. הדחף הטורקי, עם החיוך הפתוח שלו ועם גופו המפוספס, תפס מיד את עיניו של אסלן. המשיכה הייתה מיידית, כמו ניצוץ שהפך במהרה ללהבה. הקשר הראשון היה מקרי, אך הרצון שגדל ביניהם היה בלתי נמנע. הלילות הפכו ארוכים וחמים, מלאים תשוקה ואינטימיות. אסלן, עם הניסיון והמאסטריות שלו, לימד את הטורקי טאוק סודות ההנאה, בעוד הצעיר הביא אנרגיה מחודשת ונטישה מוחלטת. יחד, הם גילו שאהבה יכולה להיות פראית וחופשית כמו הרוח המטאטאת על פני מישורים של סיבולת. ועם כל מפגש, השריפה בין אסלן דימיר לבין הטאראנק הטורקי רק התחזקה, והוכיחה כי קשרים מסוימים פשוט בלתי ניתנים להכחשה.